קר

בין רביבים עלי דשא הוא עמד ושר. כנפות הארץ מתחתיו, רוחות השמים מעליו, מעוטף בארבע כנפות ורוח מנשבת בו.
כך התחיל הבוקר שלי, כשאני צועדת בפארק השכונתי, על הדשא שנשתל שם ע"י העירייה, בין הנתזים מהממטרות המסתובבות הנה והנה.
וחשבתי לי מצד אחד האם לזה כיוון ר' נחמן כשכתב להתפלל בין העשבים, ומצד שני אולי היום אין דרך טובה יותר…


חשבתי בשבת על רצף המועדים, פסח, ספירת העומר ושבועות. עד כמה הם קשורים בטבורם אל הטבע. השבתת השאור מהבתים ויצירת התחלה חדשה, של אכילת מצה – לחם ראשוני, טבעי, שעוד לא הספיק לתפוח ולהשתכלל. לאחר מכן קרבן העומר מהשעורים ובשבועות קרבן שתי הלחם מחיטים. רצף של חגיגות סביב התבואה והלחם. מאביב ועד קציר. והמשמעות הרוחנית – לאומית של יציאת מצרים ומתן תורה, אינה הולכת בקו מקביל, נפרד, אלא נובעת מתוך הטבע, מתוך הלך הרוח והנפש שבחילופי העונות והטבעים. (בעז"ה אצרף כאן קישור למאמר נפלא בנושא, בינתיים הוא פורסם בפייסבוק אז מחכה שיעלה לאתר הבית של הכותב).


ומה נאמר אנחנו, שעבורנו לחם הוא עוד מוצר תעשייתי, שרואים שדות רק בטיולים שנתיים, שחילופי עונות עבורנו הם כמעט חסרי משמעות מלבד הבדלי הטמפרטורה והמחלות העונתיות, שזקוקים להסבר מפורט על מקורן של תופעות כמו גל פרפרים וחיפושיות שמגיע לארץ?….

המעבר לחיי עיר והניתוק מהטבע, יחד עם המהפכה התעשייתית והטכנולוגית – הם תהליכים מכוננים, שהשפעותיהם עצומות מימדים בכל תחום שהוא, מבחינה כלכלית, תרבותית, בריאותית ומן הסתם נכתב על כך רבות… אבל אני רוצה להתמקד רק בהשפעה שלהם על קיום מצוות. תורת החיים, המעניקה לאדם חוקי חיים בלכתו בדרכו הטבעית, מכילה מצוות רבות שנכתבו בהקשר של חיי טבע וחקלאות: החגים סובבים סביב מועדים חקלאיים, מצוות רבות תלויות בארץ – החל מכלאיים, דרך לקט, שכחה ופאה, וכלה בערלה, נטע רבעי, ביכורים, תרומות ומעשרות ועוד ועוד. כיצד אנו, שכל כך מנותקים מהמהלך הטבעי של חיי הצומח, יכולים למצוא נקודת חיבור פנימית אל המצוות האלו? היום, אם אדם ינסה בכוח לחזור מהעיר אל חיים חקלאיים, גם זה יהיה קצת מאולץ. זו לא תנועת הנפש הספונטנית עבור אדם סטנדרטי שנולד במאה ה-21.

על הנקודה הזו כבר חשבתי בעבר, אבל מה שהתחדש לי היום, הוא שאולי יש בזה הסבר לנקודה אחרת שכואבת לי, איך הדגש בקיום מצוות הלך והשתנה עם השנים, מקיום ספונטני ואותנטי – אל קיום טכני – משפטי יבש, מחיפוש אחר כוונה ומשמעות אל שאיפה ל"מצוינות הלכתית", לסמן 'וי' על כמה שיותר פרטים מעשיים של המצווה, גם אם העיקר – הלב – חסר מן הספר. מה שהתחדש לי, זה שאולי למעבר הזה יש הסבר היסטורי: עם ההתרחקות מהחיים הטבעיים בארץ ישראל והיציאה לגלות, באמת אבד הקשר הפנימי והחי אל מצוות רבות, והעיסוק ההלכתי נועד למצוא אפיק אחר של חיבור אליהן. עם גלות העם מארצו, יצאה גם הנפש לגלות.

אם כן, מה יכול להיות הפתרון? בדור שלנו, דור שכולו מלא צמא ורצון למשמעות, לנפש, למהות? מה שאני מציעה, הוא שאולי ה"טבע" בדור שלנו, הוא טבע האדם. זו חלקת האלוקים הקטנה שנותרה לנו עדיין, האדם ונפשו פנימה. אם אין לנו מרחבי נוף ואדמה שמצמיחה יבולים, עדיין נפשנו רחבה, עמוקה ופוריה.

שובו אל האוצרות שלכם, אל ראשית עריסותיכם, אל דקויות הנפש. מתוך החיים הפועמים במלוא עוזם – יצמח החיבור האיתן ביותר אל תורת החיים.

תשובההעברה

4 תגובות בנושא “קר

  1. יפה דרשת.
    אבל יש תנועות נוספות מלבד העיסוק ההלכתי הדקדקני. יש גם נסיונות אחרים לצקת משמעות חדשה לחגים. אז פסח הוא על החמץ שבלב, שאור שבעיסה, ושבועות בכלל חג מתן תורה, וגם סוכות מדבר על הגלות והארעיות באופן כללי, לא בגלל האסיף שעלול להזיח דעתו של אדם עליו אלא כי באופן כללי אנחנו חיים בביטחון יחסי. ההקשר החקלאי המקורי? אולי נראה עדיין רלוונטי רק לאנשי המושבים והקיבוצים (או למי שמעורר עצמו לשים לב לזה).

    אהבתי

  2. בדיוק לזה אני מכוונת! לעיסוק במשמעות האישית- נפשית של המצווה, וההארה שהייתה לי היא שהעיסוק הזה הוא לא כתוספת ו'מעבר' אלא הוא הוא העיסוק בטבע המצווה, כחלק בלתי נפרד ממנה

    אהבתי

  3. "הטבע הוא טבע האדם", זה רעיון מאוד עמוק ומתחבר לתנועות עכשוויות. ההזמנה הזאת בסוף, כל כך פתוחה, כל כך יפה (והמשפט האחרון ממש מזכיר את הרב קוק…)

    אהבתי

  4. אני חושבת על זה המון. על זה שאלוקים ברא אדם ועולם. שאם אתה מתקרב לעולם (לטבע) אתה פשוט מרגיש וחי את אלוקים, מבצבץ מכל אזוב וציץ. ואיך זה חסר בעידן שלנו. וכמה אני משתוקקת למצוא דרך לחזור לזה.

    אהבתי

להגיב על cafeveyafe לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s