צורה ראשונה

מאז ומעולם אנשים תרו אחר היסודות. האלמנטים הפשוטים ביותר, היציבים, אלה שנושאים בקרבם, בערבובים וההרכבות ביניהם – עולם ומלואו. כמו האותיות, בעצם.

היוונים הגדירו אש, אדמה, אוויר, מים, והגדירו את התכונות המקשרות והמבדילות ביניהן.

המהפכה הכימית שהתחוללה בסוף המאה ה-18 הרחיבה את המבט כאשר הוכיחה שהאוויר עצמו מורכב מגזים שונים.

בתחילת המאה ה-19, ג'ון דלטון, שהתבסס על ממצאיה של המהפכה הכימית, צייר שרטוטים של עיגולים בדפוסים שונים שייצגו יסודות שונים, ואף הגיע למשקליהם האטומיים של מספר יסודות.

במאה ה-19, לאחר שהתגלו עוד ועוד יסודות, הרגיש דמיטרי מנדלייב, כימאי רוסי, כי יש חוקיות וסדר פנימי ביסודות האטומיים. כי יש מבנה-על שישפוך אור על התוהו ובוהו ששרר בהם. הוא הלך לישון בלילה מול ערמת כרטיסים של יסודות, שכל אחד מהם הכיל מידע על משקל היסוד ותכונותיו, והתעורר עם טבלה.

מנדלייב סידר את היסודות בסדר עולה לפי המשקל האטומי שלהם, שכבר היה ידוע, אך חתך את השורה הארוכה של היסודות לשורות שורות וכך יצר טבלה שבה כל טור מכיל יסודות הדומים בתכונותיהם. וכך, עוד לפני שהמדע ידע על פרוטונים, אלקטרונים והיחס ביניהם – מנדלייב סידר את היסודות לפי התכונות שלהם, ובלי לדעת, כמו ניבא ולא ידע מה ניבא, סידר את היסודות בשורות לפי המספר האטומי שלהם (מספר הפרוטונים הנמצאים בגרעין האטום) ובטורים לפי מספר האלקטרונים בקליפה החיצונית שלהם.

גדולתו של מנדלייב לעומת כימאים אחרים שניסו אף הם ליצור טבלאות – התבטאה בכך שכאשר הטבלה שלו התנגשה עם מדידה אמפירית – הוא העדיף את ההיגיון והסדר המוצק של הטבלה על פני תצפית מדעית. מאוחר יותר התברר שאכן המדידה הייתה שגויה, והטבלה עמדה בצדקתה.

כמה עשרות שנים מאוחר יותר, כתב פרימו לוי, כימאי יהודי איטלקי, את הספר "הטבלה המחזורית", שהוא אוסף סיפורים שכותרת כל אחד מהם – יסוד אחר בטבלה: מימן, ברזל, זהב, כסף. לוי ראה ביסודות מימד נוסף מעבר לתכונותיהם הכימיות. הם ייצגו עבורו תכונות נפש, אירועים היסטוריים, רעיונות פילוסופיים.

וכמאה שנה לפני דמיטרי מנדלייב, כתב הגאון מוילנא, בסוף פירושו לספר יצירה, את רשימת שבעים הכוחות. הכוחות שמרכיבים את הדומם, את הצומח ואת החי. את העולם הפיזי, הרגשי והשכלי.

העולם שלנו מורכב. הקדמונים חיפשו יסודות בודדים, ולא דמיינו טבלה שמורכבת מיותר מ-90 יסודות. היום, בעידן הפיזיקה הקוונטית, הא-טום, הבלתי ניתן לחלוקה – הפך לשם אירוני, שכן בסבך החלקיקים היסודיים, הקווארקים, האנטי חלקיקים, הבוזונים – האטום הוא עולם.

ומהמישור הפיזיקלי אל המישור האנושי. אנחנו מסובבים בתופעות, בסיטואציות, באינטראקציות. כל אחת מהן אינדיבידואלית, חד פעמית במרכיבים שלה, בנסיבות שהולידו אותה, בשורשים שהצמיחו אותה. יש אנשים שקופצים אל ים החוויה, שוחים בו, ואחר כך עולים אל החוף קצרי נשימה, מואצי פעימות לב, עד שהמים מתייבשים, החוויה חולפת.

ויש אנשים שלפני, או תוך כדי, או אחרי, או לעיתים במקום – מתבוננים. שואלים את עצמם מה הוליד את החוויה הזו, מה החלקים שמרכיבים את הפאזל החד פעמי הזה, על אלו מיתרים בתוכם היא מנגנת.

השאיפה הזו, להתבונן ביצירה מורכבת, מסובכת, עשוית רבדים רבדים, ולהצליח לזהות ולתת שם ליסודות המרכיבים אותה – היא בעיניי מותר האדם.

בריאה של יש מאין – היא נחלתו של בורא העולם.

לאדם נותר להרכיב, לפרק, להתבונן עמוק עמוק, אל מעבר למה שגלוי לעין.

 

6 תגובות בנושא “צורה ראשונה

  1. מפעים. כל כך הרבה תובנות בפוסט אחד. קודם כל לאלו מבינינו שלא מגיעים מתחום המדעים, פתחת בפנינו צוהר. אבל מעבר לזה, היכולת לראות מעבר, לחבר בין עולמות שונים ולראות את המשותף שביניהם מעוררת השראה.
    מאוד מתחברת לרצון ולדרך ההתבוננות הזו, של פירוק ושיום, וגם להקשבה לקול הפנימי, להגיון הפנימי של דברים ולאו דווקא לסמכות או לכללים השולטים…

    אהבתי

    1. תודה דבורה!
      'ההקשבה להיגיון הפנימי של הדברים' היא לגמרי ה- דבר בעיניי, הכללים שממסגרים מבחוץ כל כך הרבה פעמים לא מאפשרים לנו לראות את הקו העדין, המדויק כל כך, של הפנים.
      וחיבור בין עולמות שונים – לי נראה שמגיע בדיוק מאותו מקום, לא להיתפס לכותרת אלא להתבונן בתוכן… כמו שכתבתי בתחילת הפוסט, העולם נברא ממילים. וכל מגוון ועושר המילים בעולם, כידוע לנו, מורכב מאותן 22 אותיות.

      אהבתי

  2. פוסט יפיפה, מלמד, מחכים, פוקח עיניים!
    ובהתייחס לאקורד הסיום – אני נוהגת לומר שאברהם אבינו היה הסקרן הראשון… הוא היה חייב להבין מי ברא את העולם.
    בספרו של פרופ' ליביו קראתי שהתכונה הזו של סקרנות – להבין למה ואיך העולם שלנו פועל – היא תכונה ייחודית לבני אנוש, יונקים אחרים אינם חולקים אותה. זה אומר הכל, נכון?

    אהבתי

    1. וואו, חידשת לי. אכן אומר הכל…
      וכאם לשני סקרנים בלעה"ר, ממש רואה איך הסקרנות היא תכונה מולדת שרק צריך או לאפשר לה כלים או פשוט לעמוד מהצד ולא להרוס אותה…

      אהבתי

  3. פוסט מרתק ביותר! לא מגיעה מהעולם המדעי וזה ממש מסקרן.. והחיבור לחווית הרוח שמתהווה בנו~ יופי של חיבור

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s