ההיעדר קודם להוויתו

רשומה ראשונה נכתבת על חלל ריק. מעולם לא עשיתי זאת לפני כן, אתה הקורא מעולם לא קראת אותי קודם. אתה לא יודע מתוך איזה מצע צומחות ועולות השורות האלו, מהי האש הלבנה, הנסתרת בין אותיות האש השחורות. מה המיקום שלו ברשת הקשרים והפוסטים שעוד ייכתבו או שלא ייכתבו…

אז לפני הכל, על המבנה של הבלוג שלי. אני מקנאת באנשים שיש להם מסגרת מציאותית ברורה ליצוק לתוכה את המסה הדינאמית, ההפכפכה, הכל כך קשה להגדרה – של מחשבות ורעיונות. עיצוב, מדעים, מתמטיקה, חינוך, ד' אמות יציבות שאפשר לזרוע בהן ולהצמיח. אז במסע אחרי הריבוע שלי, עברתי דרך הפרויקט המקסים הזה, ושם הבנתי שאני מחפשת לא מסגרת אחת אלא מסגרות רבות, רצף של כדים דומים אבל שונים, שיעניקו צורה אבל לא יכתיבו, שיעניקו רוח לכנפיים שלי. וכך הגעתי לחשבון ע' הכוחות של הגר"א (מופיע בסוף פירושו לספר יצירה), ההולך ובונה את יסודות העולם, החל בהיעדר הקודם להוויתו, הראשון ברשימה, דרך כוחות הדומם והצומח, וכלה בכוחות המופשטים המעניקים לחי את משמעות חיותו. אז כותרות לרשומות שלי – כבר יש. כעת רק נותר להביא אל תוכן את עולם התוכן שלי, את המחשבות והתובנות שלי.

חשבון ע' הכוחות.png
חשבון ע' הכוחות לגר"א

אז שלושה משפטים על נקודות הציון המרכזיות בבלוג שלי – תורה, מדע ונפש.

תורה, ממנה התחיל הכל ואליה שואף הכל, היא תוכנית האב ומפת הדרכים, אפשר לחפש רחוק ולהתאמץ בדרך הניסוי והטעיה, אבל בסופו של דבר, הרי בה כבר כתובות כל התשובות, רק צריך לשאול את השאלות הנכונות…

מדע, השלב שלי כרגע בחיים, סטודנטית לתואר שני למדעים ביו-רפואיים. עוסקת ביום יום בעיקר ב'איך', חולמת על ה'למה', ותוהה מהי השאלה הנכונה, והאם התשובות של המדע על העולם -תואמות את השאלות שהוא מנסה לענות עליהן.

ונפש, זו שאיתה חיבור בין קצוות שנראים מנותקים נראה מובן מאליו, ובלעדיה אין טעם לחפש את החיבור, זו שממעמקיה נובעות השאלות, והיא המצפן הרגיש לתשובות טובות, הן אלה שמעניקות לה תחושה של רוחב, עומק וגובה. היא הצוללת אל מעמקי היקום עם השאלות, ועולה לגבהים כשהיא מקבלת תשובות.

***

אנשים מאמינים בכל הדתות בבריאה ראשונית של יש מאין, של חומר שהופיע מהלא-כלום. המדע מדבר על יצירה של יש מיש, חילופים אינסופיים של אנרגיה וחומר ללא נקודת התחלה מוגדרת.

ולאורך חיינו, אנו נעים תודעתית בין המציאות שבה נוצר יש מיש, שבה דברים אינם צומחים סתם כך מתוך הריק, אלא מתוך נסיבות, אופי, אילוצים, השקעה ודמעות – לבין המציאות האלוקית, הפנטסטית, שבה יש נוצר מאין. שבה די ברצון חזק כדי להגשים חלומות, שבה אין פער בין רעיון לבין מימוש, שבה זיהוי של חסר מוליד מייד את המילוי שלו.

האם בבריאת העולם אלוקים השאיר מקומות שעדיין ההיעדר חי בהם ומחכה להיברא?

האם המדע יכול לעיתים להודות שיש תהליכים שאינם יכולים להיות מוסברים ב'יש מיש' אלא רק ב'יש מאין'?

האם בכלל נותרו תהליכים כאלה, או שהעולם כפי שאנחנו מכירים אותו, התפתח כבר בשלמותו משלב האין – יש לשלב היש – יש, ולא נותר בעולם שום רמז לרגע הסף הזה, בין האין ליש?

האם אפשר לחשוב על רעיון חדש, בלי להקדיש תשומת לב לרעיון הישן שאותו הוא מתעתד להחליף?

ואולי רעיון חדש שמנתץ רעיון ישן ולא צומח מתוכו, הוא רעיון ששייך לעולם התוהו, עולם האין יש שבא אל תומו בשבת בראשית, בה התחיל העולם לנוע במסלול המוכר לנו?

היעדר – מוליד יש, ושאלות – לעיתים רק מולידות עוד שאלות…

אז ברוך בואך אל הבלוג שלי, מקווה דרכו לתת ביטוי לשאלות, למצוא אולי לעיתים תשובות, ויותר ממקווה שהשורות האלה תצפנה גם בך שאלות, תשובות, רעיונות ותגובות…

3 תגובות בנושא “ההיעדר קודם להוויתו

  1. אסתי יקרה. בלוג מעורר השראה. קראתי את כולו מסופו לראשיתו כמין שירת הטבע ופזמון הרוח. מקצב הביולוגיה וניגון הנפש. כמים קרים ומרעננים על נפש מבקשת. תודה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s