היולי

אולי אתחיל בסיפור.

הבן שלי, בן שש וחצי, ניגש אלי נלהב עם ספר: "רוצה לראות איך נברא העולם?" הספר לא היה ספר על פרשת בראשית… אלא ספר של הסברים מדעיים לילדים, והעמוד שהוא הראה לי תיאר את הפיכת כדור הארץ מצבר של גזים לכדור כפי שאנו מכירים אותו היום. שאלתי אותו: "אתה באמת חושב שכך נברא העולם?" הוא משך בכתפיים ואמר – "נראה לי שכן, למה לא?" עניתי לו: "אתה לא חושב שה' ברא את העולם?" ואז הוא נעץ בי מבט שאני אזכור עוד הרבה זמן, ואמר: "אמא, הספר לא מסביר מי ברא את העולם, אלא איך הוא נברא".

יש אנשים שאוהבים למצוא בתורה הוכחות מדעיות למפץ הגדול, לאנומליה של המים, לעובדות אנטומיות ולתגליות שהעולם המדעי גילה הרבה אחרי שנכתבה התורה. בעיניי מה שזה אומר בעצם, זה שהאנשים האלו מכבדים את המדע והידע האנושי כערך עליון, והעליונות של התורה עומדת בעיניהם בסימן שאלה עד שהיא תעבור את המבחן בהצלחה ותוכיח שהיא יודעת את מה שהמדע יודע.

אנשים אחרים משתמשים בדרך הפוכה, של ביטול מוחלט של דברי המדענים: זו רק תיאוריה, עוד מאה שנה יגלו שההפך הוא הנכון, המדענים מונעים מאינטרסים, ועוד שלל טענות. מעניין לחשוב על כך שהטענות האלה פעמים רבות אינן עובדתיות וממוקדות אלא כלליות, ונשמעות גם מפיהן של קבוצות אחרות כמו למשל מתנגדי החיסונים.

לי יש הצעה אחרת ליישוב הסכסוך המחשבתי – דתי, בעיניי המדע והתורה (שבכתב ושבע"פ) אינם יוצאים מאותה נקודת מוצא, אינם שואלים אותן שאלות, ובאופן טבעי התשובות שהם מציבים – נשמעות לעיתים סותרות.

אחד הכלים המחשבתיים החשובים שקיבלתי לאחרונה מחברה טובה, הוא לשאול את עצמך מהן נקודות המוצא בדיון בין אנשים. פעמים רבות כל כך שיחה נעה בספירלות כאשר כל בן שיח חוזר שוב ושוב על הטיעונים הראשוניים שלו, מבלי יכולת להבין את טיעוניהם של האחרים. זה הרגע לעצור ולשאול את עצמך: מהן הנחות היסוד של כל אחד מהמשתתפים? מהם הערכים הפונדמנטליים עליהם הוא משתית את המהלך המחשבתי שלו?

אדם שמאמין בכנות ואותנטיות לעומת אדם שמקדש שמרנות, אדם שמאמין בחשיבותו של סדר חברתי לעומת אינדיבידואליסט, אדם שפועל לפי מחויבות לעומת אדם שמחפש חיבור נפשי, כל אלה ועוד רבים אחרים – מביאים את אמונותיהם אל השיח, ולמעשה המבוי הסתום שהם ייקלעו אליו בשיחה אינו נובע בהכרח מהנושא הספציפי עליו הם דנים, אלא מהמבט השורשי שלהם, מהאופן שבו הם קולטים את העולם.

חוזרת לתורה ולמדע.

עיקר העבודה המדעית אינה מתיימרת להסביר מי ומדוע, המדע ממוקד ב'איך' ובענפים מסוימים שלו – ב'מה'. מדע עוסק בתיאור תופעות, ובמתן הסבר מדויק ככל הניתן של התהליכים המרכיבים אותן. כשבקורסי ביולוגיה באוניברסיטה נשאת שאלה מסוג "מדוע התא פיתח יכולת מסוימת", "אם חלבון איקס מזיק לתא מדוע התא לא התפטר ממנו במהלך האבולוציה", במקרה הטוב המרצה עונה ב"משערים ש…","סביר ש…" ובמקרה הפחות טוב הוא פשוט חותם: השאלה 'מדוע' אינה רלוונטית. כשכן יש לו תשובה מבוססת, היא בדרך כלל נשמעת כך: "הוכח ש…" אבל הוכחה עוסקת ב'מה' וב'איך', לא ב'למה'.

וההטיה הקוגנטיבית הזו, של לענות על 'למה' ב'איך', הופכת לכלי שרת בידיהם של נוירופסיכולוגים שמבקשים להסביר תופעות נפשיות בשינויים הורמונליים וכימים במוח, בידיהם של מטריאליסטים שטוענים שמלבד חומר אין דבר, ובידיהם של אתאיסטים.

העולם מורכב, מדויק ומפורט. אלפי שנה המדע עוסק ב'איך', ועדיין לא התגלה כל מה שניתן לגלות לגבי תא אחד בגוף. עדיין איננו מכירים אף מחצית מהעולם מחצית מהמידה מכפי שהיינו רוצים, כמאמר בילבו בגינס. הגילויים מצטברים כל הזמן, עוד טיפה ועוד טיפה, עוד חלבון, עוד מולקולה, עוד חלקיק תת אטומי.

ה'למה', שייך לרובד אחר, לשאלות אחרות, לדרך גילוי שונה. עבור הרובד הזה נכתבה התורה. על השאלות שנשאלות בו – היא עונה. בשביל לדעת כמה חיות טורפות יש, מהי ההגדרה הביולוגית למושג 'חי' ומה הגרם השמימי הנמצא במרכז מערכת השמש – אין צורך בתורה דווקא. אבל כדי להבין את השאלות מעולם ה'למה', מי אנחנו בתוך כל ההמון הזה, למה זה אנוכי, מהי המשמעות ואנה פנינו מועדות – זה החלק שלי בתורה.

2 תגובות בנושא “היולי

  1. אסתי זה כל כך חזק!

    מזכיר לי את ספרו של לאונרד סאקס Why Gender Matters בו הוא מסביר את ההבדל בהוראת מדעים ומתמטיקה בין שני המינים. בעוד זכרים חושבים ב'מה' וב'איך' ולכן מתמטיקה ומדעים טבעיים להם לתפיסה, הבנות שחושבות ב'למה' מתקשות בתחומים הללו. כאשר למדו את הבנות בדגש על 'למה' (פיינמן בעיקר) הן הצליחו בתחומים הללו בדיוק כמו הבנים.

    לפי זה, בחיבור עם מה שאת כתבת, נוצרת לי משוואה:

    מה/איך = מדע = זכר
    למה = תורה = נקבה

    זה מעורר מאד למחשבה
    ומחזיר אותי לתאוריה של מרים קוסמן
    כי המציאות האולטימטיבית שנבראה מלכתחילה (על פי התורה) ותחזור על תיקונה באחרית הימים, היא נשית.

    אהבתי

  2. איזו חשיבה חתרנית:)
    הספר נשמע מרתק ממש, הייתי מרככת ל'חשיבה גברית' ו'חשיבה נשית' לטובת יוצאי-הדופן…
    אני לגמרי מסכימה עם חשיבות קיומה של תורה 'נשית', מקווה להגיע גם לזה בהמשך….

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s